<h1>ארחות חיים הלכ' ערלה ונטע רביעי סימן א'</h1>
<h2>דף ב.</h2>
הערלה הוא שכל פירות שעושה כל אילן מאכל בג' שנים משהיה נטוע אסורין אף בהנאה. וספקא בחוצה לארץ מותר. וכתב ה"ר יונה ז"ל הערלה שלש שנים אסורה. ובשנת ד' עד ט"ו בשבט. וכל פירות הנחנטין עד ט"ו בשבט של שנה ד' אסורין בהנאה לעולם. ומאימתי מונין לערלה משעת נטיעה. וראש השנה שלה באחד בתשרי ואין מונין לה מראש השנה לראש השנה אלא הנוטע מ"ד יום לפני ראש השנה עלתה לו שנה שתי שבתות לקליטה ול' יום לחשוב שנה. ופירות נטיעה זו אסורין עד ט"ו בשבט של שנת ד' שהוא ראש השנה לאילן ואם נתעברה השנה נתעברה אף לערלה. נטעה פחות ממ"ד יום לפני ראש השנה מונה שלש שנים לערלה מיום ליום. וכתב הר"ז ז"ל דאין לחלק בין נטעה ל' יום לפני ראש השנה לנטעה פחות מל' יום הפירות אסורין עד ט"ו [בשבט] בין לערלה בין לרביעי וכן נמי פסק הרשב"א ז"ל.
<h2>דף ט:</h2>
אילן שקצצו מעם הארץ והחליף חייב בערלה ומונין לו משעת קציצה. אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב חייב בערלה. והוא שעקר הבד מן האילן והבריכו בארץ או הרכיבו באילן אחר אבל אם מתח בד אחד מן האילן הזקן והבריכו בארץ או הרכיבו באילן אחר ועיקר הבד מעורה באילן הזקן הרי זה פטור. ואם עשה פירות הילד הזה שהרכיב ואחר כך נפסק עיקרו שהיה מעורה בזקן מונה לו משעה שנפסק. ואותן הפירות מותרין אחר שגדלו בהיתר. ואם הניחן אחר שנפסק העיקר עד שהוסיפו במאתים הרי אלו אסורין. פי' הרמב"ם ז"ל בפי' המשניות בפ' חמישי מכלאים תוספת זו משוערת בזמן כפי שאומר וזה כי כשנאמר שזה הירק כשילקטוהו וייבש עד שלא יהיה נשאר בו לחות במאתים שעה אין ספק שבשיעור שעה אחת [ייבש מליחותו חלק ממאתים וכן נאמר בו כי כשיניחנו שעה] יוסיף בליחותו אחד ממאתים וכשיניחוהו שעה אחת יהיה אסור וזהו שאמרו בתלמוד לוקט אחד ומניח אחד [מפני] (מה) שזה פוחת זה מוסיף עכ"ל.
<h2>דף י.</h2>
ואין פודין פירות נטיעה זו רק פירות של שנה רביעית אבל כל שלשה שנים ערלים לא יאכל. ואין בו משום היתר אכילה ואפילו הקליפין אסורים בהנאה. לא פדאו בשנה רביעית פודה אותן בחמישית לא פדאן בחמישית פודה אותן בששית. וכן לעולם אסורין בלא פדיה. אבל אם לא נשא פירות ברביעית פטור מלפדותן לעולם כך שמעתי מפי מורנו ה"ר שם טוב פלכו ז"ל. ופירות נטיעה זו שנטעה מ"ד יום לפני ראש השנה כמו שביארנו אסורין ברביעי עד ט"ו בשבט של שנה רביעית. ואם נתעברה השנה נתעברה אף לרביעי. נטעה פחות ממ"ד יום לפני ראש השנה הרי הוא נטע רבעי מר"ה של שנה רביעית ועד סופה. נטעה מראש חדש תשרי עד ט"ו בשבט מונה לרביעי מיום ליום. נטיעה שנטע ג' שנים לסייג ולקורות ומכאן ואילך נמלך עליה לאכילה אין לה רביעי לפי שאין ערלה שכל שאין לו ערלה אין לו רביעית.
